החלטה בתיק ה"פ 7808-11-12

1.      בפניי תובענה למתן פסק דין הצהרתי בדבר בעלות ייחודית של המבקש במיטלטלין המצויים בדירה ברח' טהון 16 בירושלים (להלן -"הדירה") כמפורט ברשימה שצורפה לתובענה.

2.      המשיב טען בכתב תשובה לתובענה כי קיימת סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה.

3.      בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה לעניין זכויותיהם בעזבון המנוחה שלי פיקל ז"ל, אשתו של המבקש ואמו של המשיב.

4.      המבקש טוען שכל המיטלטלין המצויים בדירה שהייתה בבעלות המנוחה , הם בבעלותו הבלעדית. הוא רכש אותם עובר לנישואיו למנוחה ובמהלך הנישואין, רכש מיטלטלין מכספו הפרטי בלבד. המשיב הוציא צו מניעה זמני כנגדו לפיו הוא הורחק מהדירה והוא חושש שהמשיב, יפגע במיטלטלין שבבעלותו. מכאן התביעה לסעד הצהרתי. 

5.      המשיב טוען כי הוא בגדר "בן משפחה" של המבקש כאמור בסעיף 1 רישא וסעיף 1(2)(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. מקומה הטבעי של התובענה להתברר במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. לגופן של הטענות השיב כי הוא פנה למבקש מספר פעמים, על מנת שייטול את המיטלטלין שנמצאים בדירה אך הלה סירב לכך וכל מבוקשו לרכוש לעצמו דריסת רגל בדירה. כמו כן, חלק מהמיטלטלין הם בכלל מחוברים לדירה ואין למבקש זכות בהם הואיל ועובר למות המנוחה, חתם המבקש על מסמכים המאשרים את העברת הזכויות בדירה לידי המשיב. יתירה מכך, טענותיו של המבקש לבעלות בלעדית במיטלטלין אינה מתיישבת עם טענתו על בעלות במשותף שלו עם המנוחה. לא בכדי, הוגשה התובענה כשנה וחצי לאחר שהמבקש עזב את הדירה ולמרות התעקשותו כאמור להשארת המיטלטלין בדירה וסירובו להוציאם ממנה.

דיון ומסקנות:

6.      בחיתי את שאלת הסמכות העניינית כטענת המשיב. על מנת שהתובענה תחסה בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה עליה לענות על דרישות סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995  (להלן-"החוק") שזו לשונו: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" תהא בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. סעיף 1(2) לחוק קובע שני תנאים מצטברים להקניית הסמכות לביהמ"ש לענייני משפחה הןם לפי זהות הצדדים קרי: בקיומה של קירבה משפחתית והן לפי מהות הסכסוך שהסיבה או המקור לה, היא ביחסים המשפחתיים (רע"א 6558/99 נחום חבס ואח' נגד דין חבס, פד"י נד(4) 337, 342 (2000)).

7.      הגדרת "בן משפחתו" בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה היא:

 (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג.

(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו...."

8.      המבקש, הוא בן זוג לשעבר של המנוחה שהיא אמו של המשיב . מצב דברים זה, לא ניתן לו ביטוי במפורש בסעיף 1(2)(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, בשונה מהתייחסותו ל"בן זוג לשעבר" בלשון ברורה וחד משמעית בסעיף 1(2)(א) לחוק. במרוצת השנים, נקבעו הלכות שונות בשאלת פרשנותו של סעיף 1(2) לחוק לעניין זהות בעלי הדין היכן שעסקינן בקרובים של בן זןג לשעבר. בין אם ילד ובין אח או הורה של בן הזוג לשעבר. ההלכה, לפי פרשנות מרחיבה של הסעיף קבעה לפי תכליתו של החוק לריכוז סכסוכים בין בני משפחה שעילתם ביחסי הקרבה, בבית משפט לענייני משפחה.  היכן שנאמר "בן זוג" הכוונה היא גם לבן זוג לשעבר (רע"א 121/08 פלוני נ' פלוני, מיום 14.12.10; בר"ע 443/08 לוי נ' לוי , ניתן ביום 10.6.08 ) ואין לאיין את היחסים גם לאחר פטירת בן הזוג. בד בבד ניתנו פסיקות סותרות לפרשנות זו לפיהן , יש לקרוא את סעיף 1(2) תוך שימת לב לס"ק א' במסגרתו קבע המחוקק הסדר מיוחד לבן זוג לשעבר ונמנע מעשות כן, ביחס ליתר קרובי המשפחה (בר"ע 3095/05 ברנר - תבור נ' ברנר, ניתן ביום 6.12.05 ) .

9.      בית משפט העליון נידרש לסוגיה זו והכריע בה בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, ניתן ביום 29.4.12 . נקבע לפי פסק דינו של השופט צ' זילברטל (אליו הצטרף השופט ע' פוגלמן עליהם  חלק בדעת מיעוט השופט א' רובינשטיין ) כי יש לתת לסעיף 1(2) פרשנות מצמצמת.  המחוקק קבע כי הסמכות הייחודית היא בידי בית משפט לענייני משפחה דווקא היכן שעסקינן ב"בן זוג לשעבר" כאמור בס"ק (א) ובמובחן ממנו, בנוגע לקרוביו של "בן זוג לשעבר" לגביהן , לא נקבעה סמכות ייחודית לבית משפט לענייני משפחה. לפיכך בעניינינו, ילדו של בן זוג לשעבר , אינו בגדרו של "בן משפחה" לקביעת סמכות עניינית ייחודית לבית משפט לענייני משפחה ודינה של התובענה להתברר בית משפט זה. 

10.  למרות זאת, הסכסוך בשאלת הבעלות הבלעדית על המיטלטלין נוגעת בשאלת זכויותיהם של בעלי הדין לפי חוק הירושה, תשכ"ה-165 לגביו נקבעה סמכות ייחודית לבית משפט לענייני משפחה (סעיף 6(ה) לחוק בית משפט לענייני משפחה). זאת אני קובעת לאחר עיון ברשימת המיטלטלין מושא התובענה הכוללת מחוברים לדירה כדוגמת כלים סניטריים, מרצפות , דוד שמש , שקעים לחשמל, צינורות חלונות גדרות וכיוצ"ב בעת ששאלת זכויותיהם של הצדדים בדירה צריכה להידון בבית משפט לענייני משפחה.

11.  מכתבי הטענות, בכלל זה תשובת המבקש לשאלת הסמכות העניינית, עולה כי קיימת מחלוקת בשאלת זכותה של המנוחה בחלק מהמיטלטלין . לפיכך יש לברר אם הללו מהווים חלק מעיזבון המנוחה או שמא כטענת המבקש, הם בבעלותו הבלעדית במרוצת השנים , ללא זכות של המנוחה בהם. בנסיבות אלו, דין התובענה להתברר בפני בית משפט לענייני משפחה לפי הוראת סעיף 6(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.  

12.  בטרם חתימה אוסיף, כי מכתב התשובה עולה כי אין מחלוקת בשאלת הבעלות הבלעדית של המבקש בחלק מהמיטלטלין שהמשיב טען, כי הוא נכון לכך שהמבקש יקבל אותם לשימושו הבלעדי. בכך, מתייתר הצורך בשמיעת ההליך ככל שמצדדים ישכילו להגיע  להסכמות למתן פסק דין חלקי לגביהם.

13.  יוער כי גם אילו קבעתי, כי התובענה תתברר בפני בית משפט זה, לא היה בכך לכאורה כדי להסדיר את ההעברה בפועל של המיטלטלין לידי המבקש לנוכח הסכסוך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ומשניתן צו האוסר על המבקש להיכנס לדירה. לפיכך, ממילא   יהיה צורך במתן הוראה בנדון ע"י בית משפט לענייני משפחה. לאור זאת, גם לגופו של הסכסוך, טוב שירוכז הדיון בכל המחלוקות בפני ערכאה מקצועית אחת ולא יינתנו הכרעות סותרות בניהול הליכים במקביל בבתי משפט שונים.     

14.  לפיכך, אני מורה מכוח סמכותי על העברת התובענה לבית משפט המוסמך, בית משפט לענייני משפחה.

15.  לאור קביעותיי, איני עושה צו להוצאות למי מהצדדים.

16.  המזכירות תדאג להעברת התובענה לבימ"ש לענייני משפחה ולמשולח ההחלטה לצדדים.